שאלות ותשובות בנושא הבדיקה הגרפולוגית
האם גרפולוגים יכולים להבחין בין כתב יד של אישה לבין זה של גבר?
אין מטרתה של הגרפולוגיה לאבחן את מינו של הכותב. זהו נתון אותו צריך הגרפולוג לקבל מראש לפני שהוא ניגש לנתח את כתב היד. בדיקה גרפולוגית יכולה לאתר אלמנטים גבריים או נשיים במבנה האישיות (אנימה לעומת אנימוס בפסיכולוגיה) אולם אין מטרת הגרפולוגיה להכריע מיהו הכותב אלא לנתח את כתב היד על בסיס נתונים אלו המתקבלים לפני הניתוח.
האם גרפולוגים ישראלים יכולים לאבחן כתבי יד באנגלית?
גרפולוגים ישראלים, כמו גם גרפולוגים מכל מדינה אחרת בעולם, יכולים לנתח כתבי יד בכל שפה שהיא. כל מה שנדרש על מנת להגיע למיומנות ניתוח כזו היא שליטה ב"כתיבה התמה" של השפה בה נכתב הטקסט. גרפולוגים מוסמכים עוקבים אחרי הדרך בה נלמדת הכתיבה החל מהשנים הראשונות בבית הספר ומשם הם שואבים את הידע שלהם לגבי האבחון הגרפולוגי. גרפולוג הבקיא בקליגרפיה של השפה בה נכתב הטקסט יכול לבדוק את השינויים מהתקן וכך לאבחן כתב יד בכל שפה שהיא, גם אם היא לא שפת האם של הגרפולוג עצמו.
האם חשוב לגרפולוגי לדעת האם הכותב הוא ימני או שמאלי?
בהחלט. גרפולוגיה הינה "כתב המוח" ומכאן שאין זה משנה לגרפולוג כלל אם הכותב מיומן ושולט בכתיבה ביד, בפה או ברגל.
יחד עם זאת, קיימים מספר אלמנטים שיש לתת עליהם את הדעת כאשר אנו יודעים אם הכותב הוא ימני או שמאלי. למה הכוונה? לכותבים ימניים קל יותר, מבחינה מוטורית, לבצע זווית ימנית ולעומת זאת קשה להם יותר, שוב מבחינה מוטורית, לבצע זווית שמאלית.
אצל כותבים שמאליים הזווית השמאלית היא הקלה לביצוע והימנית קשה יותר. מכאן, שמשמעות זווית הכתיבה מקבלת משמעויות שונות בהתאם ליד המייצרת אותה. בנוסף, כותב ימני לרוב מסתיר בכף ידו את המילים שכבר רשם בשורה אך רואה היטב לאן השורה מתקדמת. אצל כותב שמאלי, כף היד מסתירה את המשך השורה אך אינה מסתירה את מה שכבר נרשם.
מכאן שכותב ישראלי שמאלי, למשל, יתקשה מאוד לייצר שולי סיום ישרים והיה והוא מצליח בכך המשמעות של שולי שמאל ישרים מתחדדת ומתעצמת אצלו.
מדוע גרפולוגים דורשים מידע כמו גיל, יד כותבת, מין ובעיות רפואיות?
לגבי היד הכותבת ענינו בשאלה הקודמת ולכן נתפנה לשאר.
גיל הכותב משמעותי ביותר. אין אנו יכולים לצפות לאותה רמת בגרות, העמקה, מודעות עצמית וכדומה אצל כותב בן 13 לעומת כותב בן 30.
יש הבדל מאוד משמעותי בין מה שהחברה מצפה מאדם בוגר לאדם צעיר. כמו כן בגילאים שונים קיימות תופעות שונות שיש לתת עליהן את הדעת. פזיזות אצל צעירים וכנ"ל גם גיל התבגרות על מגוון מאפייניו וקשייו, משבר "אמצע החיים", שינויים הורמונאליים אצל נשים בגילאים מסוימים ותופעות נוספות משפיעות על הרגשתו של הכותב ובהכרח גם על כתב ידו.
ככל שיש בידי הגרפולוג יותר מידע כך גם הניתוח שלו יהיה מדויק יותר. בעיות בריאותיות מסוימות משפיעות על כתב היד באופן הדומה לבעירות רגשיות ונפשיות. במידה ובכותב אינו מציין שמדובר בבעיה רפואית ההפרעה שבכתב תשויך להפרעה נפשית.
אי לכך, במידה ואתם אמורים לעבור בדיקה גרפולוגית- ציינו שקיימת, במידה וקיימת, בעיה בריאותית, בעיקר אם מדובר בבעיות נשימה, אסטמה, לחץ דם, בעיות נוירולוגיות, בעיות במערכת השרירים או השלד.
איך אפשר לנתח כתבי יד כאשר הם נתונים לשינויים מתמידים?
כתב היד שלנו אכן נתון לשינויים – שינויים מילדות לבגרות ושינויים רגעיים: מהבוקר לערב, מרשימת המכולת שערכנו לעצמנו למכתב הרשמי שכתבנו למקום העבודה אליו אנו מבקשים להתקבל ועוד. השינויים שחלים בכתב תלויים במצב הרוח שלנו, במידת העייפות או הערות שלנו, במצב בריאותנו וכמובן גם בתנאי הכתיבה.
עם זאת קיימים סימנים גרפיים אופייניים שאינם משתנים. סימני האינטליגנציה שלנו לא ייעלמו גם בשרבוט רשימת המכולת, והפוטנציאל האנרגטי שלנו יבוא לביטוי גם בטיוטה שרשמנו לעצמנו וגם במכתב רשמי.
על מנת להבדיל באופן ברור בין הזמני לבין הקבוע, בין עייפות עכשווית לעייפות כרונית, בין התלהבות רגעית למניה ואופוריה תמידיות, חשוב לבדוק יותר מדוגמת כתב אחת. ככל שיש בידי הגרפולוג חומר כתוב רב יותר (ציורים ושרבוטים מסייעים גם הם), כך הוא יכול להסיר את מסך המצב העכשווי מתכונות האופי הבסיסיות ולתאר את אישיותו של הכותב על מצב רוחו, בריאותו ומצבו הרגשי, נכון לרגע הכתיבה.
איזה כתב נותנים לבדיקה גרפולוגית מי שכותב בשתי שפות?
ממי שכותב בשתי שפות רצוי לקבל לאבחון גרפולוגי את שני הכתבים בשתי השפות ובלבד שהכותב הגיע לבגרות גראפית בכל שפה.
האם אדם שנוטל תרופות צריך לציין זאת כשהוא עובר אבחון גרפולוגי?
בהחלט. תופעות לוואי של תרופות מסוימות עלולות להשפיע על הקואורדינציה של הכותב ומכאן על כתב היד וחשוב שהגרפולוג ייקח זאת בחשבון.
האם ניתן לדעת על מצבו הבריאותי של אדם עפ"י שינויים בכתב ידו ובעזרת הגרפולוגיה?
תחשבו על כתבי יד שראיתם, של אנשים שהזדקנו וכתב ידם החל לרעוד... וזו רק דוגמא פשוטה מאד. כתבי יד של חולי אלצהיימר נעשה קטן ורועד. דלקת פרקים "מקשה" את הפרקים והפרקים של היד פוגמים בתנועה של כף היד והאצבעות. ויש עוד אין ספור דוגמאות מגובות במחקרים, הידוע ביניהם הוא אלפרד קנפר שהצליח לאבחן את מחלת הסרטן שנים לפני שפרצה ברמת דיוק גבוהה ואף פרסם ספר עב כרס עם המחקר ודוגמאות.
מהו מבחן ווארטג?
מבחן ווארטג הוא מבחן השלמת ציורים גרפולוגי – פסיכולוגי.
מבחן השלמת הציורים פותח על יד אהריג וורטג, פסיכיאטר גרמני שפיתח את המבחן בשנות ה- 30 של המאה הקודמת. זהו מבחן ציורים השלכתי, אשר משמש יחד עם בדיקות גרפולוגיות נוספות של כתב יד וציורים, לאבחון אישיותו של הכותב-המצייר. מבחן הווארטג נותן בידי הגרפולוג כלי נוסף שיכול לתמוך, להוסיף, להסביר ולחשוף את הדינאמיקה הפנימית של הכותב.
המבחן בנוי משמונה ריבועים, בכל ריבוע סמל כגירוי הנשלח למוח, ועל פי הציור ניתן לראות איך כל אדם מתרגם את הסמל ו"משליך" אותו החוצה על גבי הנייר בציור לפי מצבו הרגשי נכון לעת הביצוע.
כל ריבוע בוחן את ההתייחסות התת הכרתית לשמונה תחומים המיוצגים בשמונה סמלים שונים.
זהו מבחן פשוט מאד לביצוע, יעיל, נח וידידותי למבוגרים וילדים כאחד, לנשים ולגברים, לאנשים משכילים יותר או פחות וניתן להשתמש בו לאבחון ולטיפול.
לגבי אנשים או ילדים ובני נוער עם דיסלקציה המבחן מאשש ספקות שיכולים להתעורר עם כתב היד מבחינה גרפולוגית.
האם ניתן לאבחן מצילום?
צילום של כתב-יד הרבה פחות טוב ממקור. בצילום של כתב-היד, חסר מימד לחץ הכתיבה וקשה יותר לגרפולוג להגיע לדקויות. דו"ח גרפולוגי שנעשה על פי צילום יהיה תמיד בהסתייגות.
